אזכרה וגילוי מצבה במלאת שלושים לפטירתה של אמי ברוחה/ברכה/בטי קוז'וקרו, בת הרש (הרמן) ורחל גולדספרב.
(יום א' 16 לספטמבר 2001, שעה 17:00, בית העלמין צומת מורשה, רמת השרון).
1. נולדה בעיירה SAVENI בצפון-מזרח רומניה, הבת השנייה למשפחת גולדספרב שבה גדלו 5 בנות ובן אחד. בשואה שכלה את בתה הקטנטנה מינה-רוחלה, ואת אחותה הצעירה רבקה.
2. בארץ התאלמנה מבעלה דוד ז"ל לפני 12 שנה. גם הבן הרשקו והנכד שי נפטרו לפניה. הבן שהיה אמור לומר קדיש אחריה, נפטר בחו"ל לפני שלוש שנים. כדי למנוע ממנה שברון לב, הוסתר האסון ממנה במאמצים רבים ובתחבולות שונות.
3. קווים לדמותה
- אוהבת מסורת יהודית. במשך שנים היו היא ובעלה דוד (דודל) ז"ל פוקדים את בית הכנסת "מורשת אבות" בשבתות ובחגים.
- אהבה להאזין לפרקי חזנות מפי החזנים הגדולים פינצ'יק, רוזנבלט, וכוד.. וגם נתנה ,לעיתים, את קולה היפה בשיר.
- היתה אישה אוהבת חיים, על אף הקשיים שאלה הסבו לה.
- אישה אצילת נפש בשבע השנים האחרונות היתה מרותקת לבית, עיוורת וחרשת. למרות זאת, לא קיטרה על מר גורלה, לא התלוננה, לא הכבידה על הבת או על המטפלת, שיתפה איתן פעולה.
- אישה פתוחה לדעות והצעות מול אחרים, זורמת עם הזמן והחיים. לא עומדת במקום מבחינה מחשבתית.
- לא חסכה מאמצים כדי לעזור לילדיה. עזרה לבת רבקה (דוטה) כסםית ונםשית כדי שזו תרכוש השכלה גבוהה. עזרה לבן במאמציו לרכוש דירה.
- בעלת זיכרון מדהים, עד לחודשיים האחרונים לחייה כשהחל מצבה הבריאותי להתדרדר.
כולנו נוהגים להדחיק את נושא המוות, ואילו היא שחשה כנראה את הסוף המתקרב כבר לפני חודשים אחדים, לא נרתעה מפניו, ומסרה לבת הנחיות ברורות, כגון: להמתין עם הגופה עד שיגיע הבן מחו"ל כדי ללוותה בדרכה האחרונה ולומר קדיש אחריה, להקפיד שהרכב של חברא קדישא יעבור דרך 2 המוסדות שהכירה: קופת חולים, ובית הכנסת. כמו כן, הביעה משאלה לגבי הבית, וענדה את טבעת הנישואין שלה על אצבעה של הבת.
